אתם מכירים את זה שאתם יודעים שמישהו מנסה לעשות לכם רע? שאתם רק נהיים אדומים מהמחשבה עליו? שאתם מסתכלים עליו ובא לכם להחטיף למישהו אגרוף? גם אני. והנה כמה דרכים להתמודד עם זה.
1) אם מישהו זורק לכם הערה, ואתם מרגישים שאתם עומדים להתפוצץ, תירגעו. תשתו כוס מים, ותחשבו לכם בראש, מה הייתם עושים לאותו בנאדם (בלי לעשות את זה באמת כן?!) ותסתפקו בהרגשה, שאתם יודעים שאתם יכולים לעשות משהו, אבל אתם חוסכים לבנאדם הזה את הכאב כי אתם נחמדים. לא כמוהו.
2) אם מישהו אומר לכם שאתם סתומים, או רעים או דברים כאלה, תחשבו לכם ב-♥: הוא באמת מכיר אותי? הוא באמת יודע איך אני? אני סתום? אני רע? לא! אז הוא לא מכיר אותי, והוא לא יודע מה הוא מדבר! ככה תדעו, שאנשים שמתנשאים מנסים להיות רעים, טועים. כולם טועים. וזה שמישהו אומר לכם משהו, לא אומר שזה נכון. ברוב המקרים...כן?
3) אם זה מישהו שאתם רבים איתו קבוע ואתם כבר לא יכולים לחשוב עליו, ולא אכפת לכם ממנו, אז למה אתם נותנים לו כל כך הרבה מקום במחשבה? זה רק נותן לו יותר כוח. אם אומרים או עושים לכם משהו, אל תשימו על זה בכלל! כי הם לא מכירים אתכם, לא יודעים עליכם כלום, וכנראה שאין להם משהו יותר טוב לעשות בחיים מאשר להציק לילדים אחרים. וזה ילדים, נקרא אנשים משועממים. לא ללמוד מהם.
4) אם מישהו אמר לך שאת מכוערת, אל תאמיני לזה! הרבה מאוד אנשים "נופלים בפח" של המראה החיצוני. ותמיד יש את האמרה הקיטשית הזו: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו." ממש. תמיד אתם אומרים להסתכל על האופי ולא על היופי. ומה כולם עושים? כלום! מסתכלים רק על יופי! אבל במקום להיות כאלה- תשתנו. תסתכלו על עצמכם במראה ותגידו: "זה שההוא אמר שאני מכוערת, זוהי דעתו. ולכל אחד יש דעה שונה." ואל תשימו עליו בכלל! אם יש מישהו שהוא מספיק מגעיל וחוצפן כדי לומר לכם דבר כזה, הכיעור הוא אצלו. בנשמה. כי מי שמתנהג ככה לאחרים, זה לא התנהגות מכוערת? תסלחו לי- אבל כן!
5) תתעלמו. כן, כן. תמיד אומרים את זה. ההורים, המורים, ואפילו החברים. אבל בתכל'ס, איך אפשר להתעלם? הרי הם יעשו כל מאמץ כדי לפגוע בכם. הם יעשו מתיחות, יקללו וישפילו אתכם. אבל תאמינו לי- זה עובד!!! תנסו או לא- מניסיון אישי: אם תראו לכם שלא מזיז לכם מה שהם עושים ושהם מתנהגים כמו תינוקות מגודלים, הם יפסיקו. הם יראו שמה שהם עושים חסר תועלת והם מבזבזים לעצמם אנרגיה. זה עובד! זה עובד!
6) תשתפו. יועצת, פסיכולוגית, מורה, הורה, בן משפחה. תאמינו לי- יכולים לטפל בזה. בין אם זה עונש קטנטן או עונש גדול. תמיד יכולים לדבר עם ההורים של הילד, לטפל לבד, לעשות שיחות או אפילו לנסות לדבר עם "האויב". תנסו. לא הולך? תלכו לשאר השיטות.
מקווה שעזרתי לכם להתמודד... יש בעיה? תרשמו בתגובות! אשמח לענות!
1) אם מישהו זורק לכם הערה, ואתם מרגישים שאתם עומדים להתפוצץ, תירגעו. תשתו כוס מים, ותחשבו לכם בראש, מה הייתם עושים לאותו בנאדם (בלי לעשות את זה באמת כן?!) ותסתפקו בהרגשה, שאתם יודעים שאתם יכולים לעשות משהו, אבל אתם חוסכים לבנאדם הזה את הכאב כי אתם נחמדים. לא כמוהו.
2) אם מישהו אומר לכם שאתם סתומים, או רעים או דברים כאלה, תחשבו לכם ב-♥: הוא באמת מכיר אותי? הוא באמת יודע איך אני? אני סתום? אני רע? לא! אז הוא לא מכיר אותי, והוא לא יודע מה הוא מדבר! ככה תדעו, שאנשים שמתנשאים מנסים להיות רעים, טועים. כולם טועים. וזה שמישהו אומר לכם משהו, לא אומר שזה נכון. ברוב המקרים...כן?
3) אם זה מישהו שאתם רבים איתו קבוע ואתם כבר לא יכולים לחשוב עליו, ולא אכפת לכם ממנו, אז למה אתם נותנים לו כל כך הרבה מקום במחשבה? זה רק נותן לו יותר כוח. אם אומרים או עושים לכם משהו, אל תשימו על זה בכלל! כי הם לא מכירים אתכם, לא יודעים עליכם כלום, וכנראה שאין להם משהו יותר טוב לעשות בחיים מאשר להציק לילדים אחרים. וזה ילדים, נקרא אנשים משועממים. לא ללמוד מהם.
4) אם מישהו אמר לך שאת מכוערת, אל תאמיני לזה! הרבה מאוד אנשים "נופלים בפח" של המראה החיצוני. ותמיד יש את האמרה הקיטשית הזו: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו." ממש. תמיד אתם אומרים להסתכל על האופי ולא על היופי. ומה כולם עושים? כלום! מסתכלים רק על יופי! אבל במקום להיות כאלה- תשתנו. תסתכלו על עצמכם במראה ותגידו: "זה שההוא אמר שאני מכוערת, זוהי דעתו. ולכל אחד יש דעה שונה." ואל תשימו עליו בכלל! אם יש מישהו שהוא מספיק מגעיל וחוצפן כדי לומר לכם דבר כזה, הכיעור הוא אצלו. בנשמה. כי מי שמתנהג ככה לאחרים, זה לא התנהגות מכוערת? תסלחו לי- אבל כן!
5) תתעלמו. כן, כן. תמיד אומרים את זה. ההורים, המורים, ואפילו החברים. אבל בתכל'ס, איך אפשר להתעלם? הרי הם יעשו כל מאמץ כדי לפגוע בכם. הם יעשו מתיחות, יקללו וישפילו אתכם. אבל תאמינו לי- זה עובד!!! תנסו או לא- מניסיון אישי: אם תראו לכם שלא מזיז לכם מה שהם עושים ושהם מתנהגים כמו תינוקות מגודלים, הם יפסיקו. הם יראו שמה שהם עושים חסר תועלת והם מבזבזים לעצמם אנרגיה. זה עובד! זה עובד!
6) תשתפו. יועצת, פסיכולוגית, מורה, הורה, בן משפחה. תאמינו לי- יכולים לטפל בזה. בין אם זה עונש קטנטן או עונש גדול. תמיד יכולים לדבר עם ההורים של הילד, לטפל לבד, לעשות שיחות או אפילו לנסות לדבר עם "האויב". תנסו. לא הולך? תלכו לשאר השיטות.
מקווה שעזרתי לכם להתמודד... יש בעיה? תרשמו בתגובות! אשמח לענות!
LED Text Scroller
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה